לאחרונה אנו נחשפים יותר ויותר למונח "פסיכולוגיה חיובית" בכלל ולמושג האושר בפרט. כתבות, ספרים וסדרות טלוויזיה החלו לצוץ לאט לאט ולהעלות את התחום למודעותנו. פסיכולוגיה חיובית נתפסת לרוב כ"מדע האושר", אך למען האמת אושר הוא רק חלק קטן מתחומי המחקר והעניין של ענף זה. בקצרה, פסיכולוגיה חיובית מתמקדת במה שעובד אצל אנשים במקום במה שלא עובד. מדובר בענף מדעי לכל דבר, העוסק בחקר החוויה החיובית של האדם, חוזקותיו ומעלותיו, התנאים והתהליכים המאפשרים ותורמים לצמיחה ותפקוד אופטימאלי של אנשים, קבוצות או ארגונים. מחקרים בפסיכולוגיה החיובית מתמקדים בתנאים ההופכים את החיים לראויים ומשמעותיים ובוחנים אילו ממדים של מצב האדם מובילים לאושר, צמיחה וסיפוק. בין מושאי המחקר המרכזיים נמצאות מגוון חוויות סובייקטיביות כמו רווחה נפשית, אושר, זרימה, תקווה, אופטימיות ותכונות אישיות כמו חכמה, יצירתיות, אומץ, גמישות, נחישות והתמדה.
אחד המאפיינים המיוחדים והמרתקים ביותר של הפסיכולוגיה החיובית הוא שמדובר במדע יישומי שנועד לטובת כלל החברה ועומד לרשותה. והיפה הוא, שלא צריך להיות חוקר מוסמך או אדם בעל השכלה והכשרה ייחודית על מנת להבין וליישם מדע זה בחיים! ממצאי המחקרים, הכלים והטכניקות נגישים וחשופים לכלל הציבור, אתרי אינטרנט רבים מציעים כלי אבחון וטכניקות יישומיות המבוססות על הפסיכולוגיה החיובית ללא כל עלות, חוקרים מציגים את ממצאי מחקריהם לכל מי שרק מבקש וחנויות הספרים מלאות בספרים המעבירים את המסרים והעקרונות בצורה פשוטה ונגישה. כל אלה הם רק חלק מהדרכים בהן כל אחד ואחת יכולים לקבל תועלת מהענף החיובי הנמצא בתנופה.
איך הכול התחיל..?
אני לא אלאה אתכם בשיעור היסטוריה, כיצד כבר מתקופת אריסטו והפילוסופים הגדולים אנו רואים את העניין הרב והדגש ששמו על חוזקות ומידות טובות, מהות האושר והחיים הטובים. למרות ששם נעוץ הבסיס הראשוני ביותר של הפסיכולוגיה החיובית או יותר נכון נעוצים שורשיו הפילוסופיים, אני רוצה להתייחס לעבר הקרוב יותר...
הניסיון הראשון לפתח ולקדם ענף מדעי של פסיכולוגיה חיובית נעשה על ידי אברהם מאסלו ותנועת הפסיכולוגיה ההומניסטית בשנות השישים של המאה הקודמת. למען האמת, מאסלו הוא הראשון שטבע את המונח "פסיכולוגיה חיובית". מאסלו וחבריו לתנועה (כמו קרל רוג'רס, למשל) דיברו על מרכזיות העצמי, חוויות שיא, החשיבות של משאבים אישיים, מימוש והגשמה עצמית. אולם, ניסיון זה לא צלח ולא המריא לכדי מדע שלם ולשינוי מהותי במיקוד הפסיכולוגיה בטיפול וריפוי מחלות.
פריצת הדרך המשמעותית התרחשה ב-1998 לאחר בחירתו של ד"ר מרטין סליגמן, פסיכולוג קליני וחוקר, לתפקיד נשיא איגוד הפסיכולוגים האמריקאי. סליגמן הבין והרגיש שיש לו משימה בתור נשיאו הטרי של איגוד הפסיכולוגים, אולם התקשה להגדירה ולהתחיל לפעול. מספר תובנות אליהן הגיע באותה תקופה (חלקן אף קשורות לביתו הקטנה...), החדירו בו את המוטיבציה לפתח ולקדם את תחום הפסיכולוגיה החיובית ולהחזיר את הפן התפקודי והחיובי בחיי האדם לתוך מדע הפסיכולוגיה.
הרציונל שעמד מאחורי הרעיון שלו הוא העובדה כי לפני מלחמת העולם השנייה היו למדע הפסיכולוגיה שלוש מטרות מוצהרות: 1. ריפוי מחלות נפשיות. 2. הפיכת חיי האנשים לפרודוקטיביים ומלאים יותר (הגשמה). 3. זיהוי וטיפוח כישרונות. אולם, האירועים הקשים והחוויות הטראומטיות שחוותה האנושות כולה לאחר מלחמת העולם השנייה גרמו להזנחת שתי המטרות השניות ולהתמקדות במטרה הראשונה. ממדע הקשור לבריאות פסיכולוגית, הפכה הפסיכולוגיה למדע של קורבנות, מחלות, אנשים פסיביים, תיקון הרגלים, תיקון התנהגויות, דחפים, יצרים וכו'.
סליגמן חיפש וקיבץ צוות חוקרים אשר מוקד מחקרם ועניינם הוא חיוביות ותפקוד אופטימאלי (יצירתיות, גאונות, אופטימיות, רווחה פסיכולוגית ועוד). יחד הם החיו מחדש והקימו את מדע הפסיכולוגיה החיובית אשר תחומי העניין המרכזיים שלו הם תכונות חיוביות, שיפור איכות חיים ומניעת פתולוגיות שמתעוררות כשהחיים חסרי משמעות. הרעיון המרכזי הוא כי הפסיכולוגיה במצבה כיום הפכה למדע שמתקן ליקויים ומרפא. השינוי שמציע המדע החדש הינו שינוי ההתמקדות מריפוי ותיקון פגמים שליליים לבניית איכויות טובות, תרומה לתחושות של סיפוק, רווחה, שביעות רצון, תקווה, אופטימיות, אושר וזרימה, פיתוח וזיהוי חוזקות חיוביות ותכונות חיוביות כמו אומץ, מיומנויות בינאישיות, חכמה, רוחניות וכן טיפוח מוסדות וצדק חברתי לקידום הפרט לאחריות והתנהגות אזרחית טובה יותר, אלטרואיזם, סובלנות, איפוק, אתיקה בעבודה ועוד. בכך, נותנת הפסיכולוגיה החיובית מענה לשתי המטרות האחרונות של הפסיכולוגיה שנזנחו עם הזמן ולאור נסיבות היסטוריות וחברתיות.
לאחר סקירה קצרה ותמציתית זו ועם המון התרגשות, אני רוצה לחשוף אתכם לחיבור הכול כך טבעי ומופלא בין תחום האימון האישי לבין המדע הכבר לא כל כך חדש, אך בהחלט מלהיב, שנקרא פסיכולוגיה חיובית. במאמר הבא, אציג את מודל האימון המבוסס על מדע הפסיכולוגיה החיובית, מה תורם המדע החיובי המרתק לתהליך האימון ומה ייחודיותו ויתרונותיו של חיבור זה.
חוסן - אימון אישי וניהולי ממוקד תוצאות בגישת הפסיכולוגיה החיובית.
הכותבת הינה מאמנת אישית וניהולית מוסמכת E/MCI מטעם איק"א וכן מומחית באימון בגישת הפסיכולוגיה החיובית (Positive Psychology Coach).
